אירוע הדפיברילטור הראשון שלי.

קצת ארוך, אבל יש בי צורך לספר ולשתף.

מקווה שתקראו עד הסוף.

יום רביעי, 1.7, היום הראשון של החופש הגדול.

אני בבריכה.

השעה 11.00 לערך.

שקט. רגוע. ציפורים מצייצות.

פתאום נכנס מישהו בריצה: חובש, חובש, יש פה חובש? את חובשת? בערך, עניתי ושאלתי: מה קרה? תתאר לי מה קרה.

הוא לא עונה. מסתובב ורץ החוצה.

מיד צעקתי לאחד המבוגרים בבריכה שידאג להעביר את כל המתרחצים (הבודדים לשמחתי) לרדודים ושיקראו למנהל הבריכה שיחליף אותי.

לקחתי את תיק העזרה הראשונה ורצתי החוצה. כשאני במרחק של עשרות מטרים, צועקים לי: יש דפיברילטור? אני זורקת את התיק במקום, רצה לבריכה, לוקחת את הדפיברילטור ורצה חזרה לאזור האירוע.

אני רואה את בעל הקפיטריה, שרץ מיד עם הקריאה לחובש, רוכן על האיש, עושה עיסויים, מקבל הנחיות ממד"א בטלפון.

נתתי לו את הדפיברילטור, הוא פתח אותו, הקשיב להוראות ורגע לפני הלחיצה בכפתור, דאגתי שכל מי שהחזיק לאיש את הראש והרגליים, יתרחק.

בשלב הזה, האיש היה ללא נשימה וללא דופק. העיסויים והדפיברילטור, כנראה הצילו לו את החיים.

בינתיים הגיע אותו מבוגר מהבריכה והצטרף לעיסויים. נתנו עוד שוק וחיכינו לכוחות ההצלה.

כשהגיעו, לקחו פיקוד וחיכו לנט"ן. אלה חיברו אותו למה שצריך, ייצבו אותו ולקחו אותו לבית החולים.

שאלתי את העובדים מסביב מה קרה. הם סיפרו לי שאחד הילדים ששיחק במגרש לא רחוק, צעק להם שהבנ'דם התמוטט.

העובד שצעק חובש חובש אמר שהוא אפילו לא יודע מה המספר של מד"א.

אז נכון, לא הפעלתי בעצמי את הדפיברילטור, רק הבאתי אותו, אבל במצב חירום, כל שניה חשובה וכל אחד תורם את חלקו.

מסקנות כלליות ולעצמי:

1. לילד ששם לב שמשהו לא בסדר וקרא לעזרה, מגיעה מדליה.

2. כשרואים מישהו שקרה לו משהו, חשוב מאוד לנסות ולהגדיר מה מצבו. מהו מצב החירום. האם הוא התמוטט, האם מדמם חזק?

3. אם כבר לרוץ עם תיק ע.ר., אז לקחת גם את הדפיברילטור.

4. כששאלו אותי, רגע, אז הפקרת את התפקיד שלך כמצילה בבריכה? עניתי: מה פתאום? קודם דאגתי לבטחון המתרחצים ורק אז רצתי (אם היה קורה משהו בבריכה, מה עשינו בזה?).

5. עבודת צוות ועזרה הדדית. חשוב, חשוב, חשוב.

ואי אפשר בלי קצת הומור:

1. אני חייבת לחזור להתאמן בריצה וכמובן להשיל מעלי את תוספות הקורונה.

2. גברים, בחייאת, תדאגו להשאיר חזה מגולח.

בהשראת "גבעת התחמושת", תודה ל

לא היה זמן לשאול מי מתנדב.

שלחתי את ניבה.

ניבה לא היססה לרגע

והפעילה את הדפיברילטור.

למיטב ידיעתנו, האיש טופל ומצבו יציב.

היה לי חשוב לכתוב ולספר על האירוע:

א. כי בהודעה שהגיעה אלינו, גילינו שכל פעולות ההחייאה שעשינו עד שחילוץ והצלה הגיעו, לא נחשבו.

ב. בגלל שהיו פה הרבה אנשים, שאילמלא הם, מצבו היה אחר.

שלא נזדקק.